התמודדות עם מצבי לחץ (stress)

מהו מצב לחץ?

מצבי לחץ או דחק (physiological or biological stress) הינם מצבים בהם האדם מעריך כי דרישות הסביבה גבוהות יותר מכמות המשאבים הפנימיים העומדים לרשותו (Compas, at al, 2001). במצבים אלו מופר האיזון של האדם כתוצאה מגירוי חיצוני או פנימי. האדם תופס את הגירוי כמסכן את חייו ומאיים על שלמותו הנפשית או הפיזית. מצבי לחץ מקושרים עם חרדה, פחד (פוביות) ובאופן כללי עם רגשות שליליים שונים.

כאשר אנו נתקלים במצב לחץ מערכת העצבים הסימפתטית (sympathetic nervous system) נכנסת לפעולה. המערכת הסימפתטית מגבירה את קצב הלב, אספקת הדם לשרירים עולה, הורמונים שונים מופרשים, האישונים מתרחבים ועוד כל מיני שינויים פיזיולוגיים, הכול כדי להכין את הגוף למאבק או נסיגה, מה שמוכר בשם “הילחם או ברח” (fight or flight), אולם קיימת עוד תגובה נוספת והיא קפיאה (freeze).

לדוגמה, אם פתאום באמצע ההליכה למכונית יפתיע אותנו שודד ויאיים עלינו בסכין (השודד הוא גורם הלחץ) המערכת הסימפתטית תתחיל לעבוד, ואנו נחווה, רעידות, עלייה בקצב הלב, חרדה וכדומה, שהן תוצאות של שינויים פיזיולוגיים שמחוללת המערכת הסימפתטית.

המשרד לביטחון פנים פרסם את ‘מדד האלימות הלאומי’ בשנת 2014, ומצא כי התרחשו בממוצע 620 אלף עבירות אלימות לשנה. בנוסף, 27% נפגעו מעבירות אלימות ¹.

יתרה מזאת, 1 מתוך 3 נשים נפגעת מתקיפה מינית, 1 מתוך 6 גברים יעבור תקיפה מינית במהלך חייו, 35% מהבנות ו-28% מהבנים בבתי הספר בישראל, דיווחו כי חוו לפחות מקרה אחד של אלימות מינית במהלך שנת הלימודים .

צורות התמודדות

צורת התמודדות היא הדרך שבה אנו בוחרים להתמודד עם גורם הלחץ. משמעותו של גורם הלחץ: חשיבותו, גודלו וכדומה, נקבע על ידי הערכה אישית של האדם את אותו גורם לחץ. הערכה האישית מושפעת מאישיותו של האדם, סביבתו ומיכולותיו הפרטיות, כלומר האם האדם מרגיש מסוגל להתמודד עם האיום? (Frydenberg, Andrews & Ainley ,2004).

באופן כללי נהוג לחלק את צורות ההתמודדות לשלוש קטגוריות:

בריחה (flight)- מטרתה להימנע מהגורם המאיים באמצעות בריחה מהמקום.
עימות (fight)- מטרתה להילחם באיום כדי למנוע או לצמצם אותו.
קפיאה במקום (freeze) – מטרתה ליצור התנתקות מחשבתית בין האיום לבין האדם. קפיאה במקום, בדומה לסיפור אודות בת יענה הטומנת ראשה בחול, אינו משפיע כלל על האיום והיא נתפסת כצורת ההתמודדות הגרועה ביותר.

כיצד נבחר להתנהג כאשר אנו נתקלים במצב לחץ מסוכן?

אנו נדרשים לבחור בצורת התמודדות תוך שניות מעטות ותוך מצבי לחץ מאיימים. השינויים הפיזיולוגיים שמחוללת המערכת הסימפתטית הינם שינויים שאינם ניתנים לשליטה (או לשליטה מועטת מאד, הרי מי יכול למנוע מעצמו להזיע?) אולם בניגוד לאותם שינויים, בחירת צורת ההתמודדות היא בחירה אישית שכל אחד ואחת מאיתנו עושה, בהתאם ליכולות האישיות, לאופי שלו ולתנאים הסביבתיים הנתונים.

אומנות הלחימה, ג’ו ג’יטסו, מעניקה סט כלים רחב להתמודדות אל מול מצבי לחץ שכאלו. אין ספק שאם האפשרות לברוח היא אפשרות ממשית, אנו תמיד נעדיף לבחור בה ולסכן את עצמנו כמה שפחות. תמיד אפשר להחזיר את הדברים שאבדו או נשדדו מאיתנו- כסף אפשר להרוויח בחזרה, מכונית אפשר לקנות בשנית, אולם את שלמות גופנו או את חיינו, במקרה הגרוע, אי אפשר להחזיר.

אולם יש לזכור, כי מצבי לחץ רבים אינם מעניקים את האפשרות לברוח: השודד כבר הצליח להפתיע אותנו ולתפוס אותנו, קיר או מכשול אחר מונעים מאיתנו לברוח. במצב שכזה, נותרנו עם שתי אפשרויות בלבד: להילחם או לקפוא. אין ספק שלקפוא, למרות שזאת תגובה אנושית נפוצה, היא צורת התמודדות שלילית ביותר. היא מונעת כל אפשרות הגנה וכנראה שאם נקפא במקום במצב סכנה, אנו ניפגע בצורה הגרועה ביותר שאפשר.

למד איך להגן על עצמך!

המסקנה היא שישנם מצבים רבים שבהם אנו נדרשים להילחם כדי להציל את עצמנו. באימוני ג’ו ג’יטסו, (קישור למאמר האודות על ג’ו ג’יטסו) אנו לומדים טכניקות הגנה נגד תקיפות ואיומי סכין, מקל, אקדח ועוד כלי נשק שונים. בנוסף, אנו לומדים טכניקות הגנה ותקיפה כנגד כל המכות והתפיסות האפשריות (כגון: אגרוף, סטירה, תפיסות בגד, תפיסות גוף וכדומה). סט הכלים שמעניקה אומנות הג’ו ג’טסו הוא מהגדול ומהמגוון ביותר מכל אומנויות הלחימה, והאימונים נעשים תחת ניסיון מתמיד לדמות את האימונים למצבי לחץ מציאותיים ככל שניתן. כל זאת כדי להכין אתכם לעולם המציאות כאשר תדרשו להגן על עצמכם.

באימונים אנו מתרגלים שוב ושוב את טכניקות ההגנה וההתקפה, כדי להפוך אותם לצורות פעולה אינסטינקטיביות עד כמה שניתן. אינסטינקטים אינם דורשים חשיבה והם מתרחשים אפילו ללא שליטתנו, לדוגמה: מצמוץ בעיניים, לכן, אנו מנסים להפוך את הטכניקות הנלמדות לכאלו. אימון הג’ו ג’יטסו משפר את זמן התגובה של הטכניקות הנלמדות, עד לרמה שהם כמעט כמו אינסטינקטים ולכן אפקטיביות ביותר. זמן התגובה הוא חשוב מאד ולעיתים קריטי כאשר אנו ניצבים בפני סכנה.

עלייה בתחושת המסוגלות, בטחון אישי והתמודדות יעילה

תחושת המסוגלות שלנו, כלומר האמונה שאנו יכולים להגן על עצמנו כהלכה גם אל מול מצבי לחץ וסכנה קיצוניים, מעניקה לנו תחושת בטחון שיכולה להיות מתורגמת לשליטה בגופנו ובנפשנו.
אומנות הלחימה ג’ו ג’יטסו למעשה גם משפרת ומגבירה את תחושת המסוגלות. כאשר אנו יודעים שאנו מסוגלים להגן על עצמנו בהצלחה, מעבר ליכולת הממשית לעשות זאת, תחושת הביטחון האישית שלנו עוזרת לנו להצליח.

המשך קריאה על תחושת המסוגלת ראה מאמר: תחושת המסוגלות.

סיכום

כפי שעולה מתוך סטטיסטיקה של מחקרים שונים ומפרסום ‘מדד האלימות הלאומי’ של משרד הביטחון, העולם שלנו מלא בסכנות, איומים ומצבי לחץ. לצערנו הרב, במציאות של ימינו קיים סיכוי אמיתי שיום אחד נאלץ להגן על עצמנו מפני סכנה. נכון, שעדיין לשמחתנו אין זה מקרה יומיומי, אולם מספיקה רק פעם אחת כדי לגרום נזק נפשי או פיזי ארוך טווח. מהסקר של משרד הביטחון עלה כי 51% אינם מרגישים בטוח ללכת לבד בשעות החשיכה באזור מגוריהם ו- 43% חוששים להיפגע מאלימות באזור מגוריהם- אל תצטרף לסטטיסטיקה הזאת.

למד את ילדיך להגן על עצמם, שפר את תחושת הביטחון והמסוגלות שלהם, ויותר מכל, הכן אותם למציאות שבה הם חיים. למד אותם את טכניקות ההגנה וההתקפה של אומנות הלחימה הטובה ביותר- ג’ו ג’יטסו.

——————

[1] http://mops.gov.il/ResearchAndDevelopment/IsraelViolenceIndex/Pages/IsraelViolenceIndex_press_12.5.14.aspx

[1] http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9C%22%D7%9F_-_%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%A2_%D7%9C%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%99_%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA,_%D7%A0%D7%92%D7%91#.D7.A1.D7.98.D7.98.D7.99.D7.A1.D7.98.D7.99.D7.A7.D7.95.D7.AA