עודף משקל, השמנת יתר ותעשיית המזון המהיר

עודף משקל והשמנת יתר הפכו בהדרגה לבעיה הבריאותית החמורה ביותר של המאה הנוכחית. קיימות הרבה סיבות לכך, ואחת מהם היא עלייתה של תעשיית המזון המהיר. מעמד הביניים הינו הצרכן העיקרי של מזון מהיר, ולכן הוא גם הפגיע ביותר לתחלואות שעלולות לנבוע מכך. בחיבור הנוכחי אנתח את תעשיית המזון המהיר וכיצד היא משפיעה על השמנת יתר.

בקצרה, השמנת יתר הוגדרה על ידי ארגון הבריאות העולמי (The World Health Organization) כהצטברות שומן הגוף בצורה מוגזמת, אשר מובילה לסיכונים בריאותיים גבוהים ואף לתמותה. מדד מסת הגוף (Body Mass Index-BMI), המחשב את הפרופורציה בין המשקל לבין הגובה, הינו כלי אבחון, ותוצאה בין 25-30 מעידה על עודף משקל, ותוצאה הגדולה מ-30 מעידה על השמנת יתר.

השמנת יתר הינה אחד מהגורמים העיקריים למספר מחלות כרוניות כגון, סוכרת, מחלות לב וכלי דם (קרדיו-ווסקולאריות), סוגים מסוימים של סרטן ועוד מחלות אחרות. בעוד שבעבר השמנת יתר נחשבה למחלה “מערבית” בעיקרה, בימינו עקב הידרדרות הרגלי אכילה, ירידה באיכות המזונות, חוסר פעילות גופנית וכדומה, שכיחות השמנת יתר נמצאת בעלייה מתמדת בעולם כולו באופן דרסטי[1].

עלייתה של תעשיית המזון המהיר

חברת השפע של ימינו אפשרה לאדם להשתחרר מרוב המשימות היומיומית שגזלו את רב שעות היום, טכנולוגיות כגון מכונת כביסה, תנור, מכוניות וכדומה אפשרו לאדם לבצע פעולות במהירות, ללא מאמץ וביעילות מרבית. תעשיית המזון המהיר אינה אלא חלק מתוך ההמצאות המודרניות שנועדו להקל על חיינו. המזון המהיר מאפיין את סגנון החיים המערבי והינו מרכיב אינטגראלי בתזונת העולם של ימינו. יש לציין שתעשיית המזון המהיר מונעת מהיגיון הרווח הקפיטליסטי, ולא מאידיאולוגיה של בריאות.

ב-2006 השוק העולמי של מזון מהיר גדל ב-4.8% והגרף הכנסות של 102.4 ביליון אירו. באנגליה נמצא כי אחת מכל שש ארוחות של האדם הממוצע היא ארוחה של מזון מהיר (מחוץ לבית), יותר מ-3 מיליון אנשים, 7% מתוך כלל המבוגרים, אוכלים לפחות שתי ארוחות של מזון מהיר בשבוע[2].

אולם העלייה בתעשיית המזון המהיר אינו נחלתו של העולם המערבי בלבד, בהודו התעשייה צמחה ב-41%. בנוסף, CNBC מדווחים כי באזורים האורבאניים בסין תעשיית המזון מוערכת ב-303 ביליון דולר בשנת 2003, עם תחזיות כי עד סוף 2014 היא תעלה ל-482 ביליון דולר. רשתות מזון מהיר כגון מקדונלד ו-KFC שולטות בשוק האוכל הסיני, כשחברת YUM, שבבעלותה KFC, פותחת יותר ממסעדה אחת בממוצע בכל יום ברחבי סין. מקדונלד מעט מאחור עם יותר מאלף מסעדות בסין ומצפה להכפיל את מספרם תוך 4 שנים בלבד[3].

פירמידת ההשמנה של המזון המהיר

מזונות עתירי קלוריות בעלי ערך תזונתי ירוד

מזונות מהירים לרוב מורכבים מחומרים תזונתיים זולים בעלי ערך קלורי גבוה כגון, בשר ברמה ירודה וירקות זולים. לדוגמה, מזון מהיר מכיל רמות גבוהות ביותר של מלח, שומן רווי וסוכר. בעוד ש-6 גרם של מלח היא הכמות המומלצת לאדם לצריכה יומית, בארוחה אחת של בשר, אורז ורוטב שעועית שחורה יש 27.6 גרם מלח- יותר מ-400% מהצריכה היומית המומלצת. דוגמה נוספת היא עוף חמוץ מתוק, המכיל בערך 1450 קלוריות, כמעט מ-72% המצריכה הקלוריות המומלצת לאישה ממוצעת[4].

כמובן שמיותר לציין שהוספה של קלוריות מעבר למאזן הקלורי היומי שאנו זקוקים לו, פירושו מאזן קלורי חיובי, כלומר אנו מכניסים יותר קלוריות ממה שהגוף שורף, דבר המוביל להשמנה.

יחד עם תעשיית המזון המהיר עומדת בכבוד מפוקפק תעשיית המשקאות הקלים. משקאות מתוקים מוסיפים קלוריות מיותרות לחלוטין למאזן הקלורי היומי שלנו. לדוגמה במשקה קוקה קולה יש 42 קלוריות, 10.6 גרם סוכרים ו-5 גרם נתרן ב-100 מ”ל. משמע שאם שתית פחית קוקה קולה (330 מ”ל) יחד עם ארוחת הצהריים הוספת למאזן הקלורי היומי 138.6 קלוריות, 34.9 גרם סוכרים, ו-16.5 גרם נתרן.

לעומת זאת הליכה במהירות של 8 קמ”ש במשך 15 דקות שורפת בממוצע 140 קלוריות, הוצאה השווה להוספה הקלורית המתקבלת משתיית פחית קולה קולה אחת!

זמינות המזון המהיר

תעשיית המזון המהיר מספקת לנו כצרכנים את מיטב הנוחות והזמינות שאפשר להציע, החל מפיצריות או מזללות למיניהן הפתוחות כל הלילה, וכלה בחטיפי עוף מוכן, צי’פס מעובד וארוחות מוכנות, ארוזות שכל מה שנותר לנו הוא לחמם אותם במיקרוגל.

הפתרון הקל, הטעים והזול לסיים את הבילוי הסוף השבוע בפיצרייה או לקנות לילדים בורגר מוכן כארוחת צהריים, ממשיך לעודד את הצריכה של מזונות מהירים ואיתם מוסיף לנו עוד כמה קילוגרמים למשקל, קילוגרמים שעם השנים נוטים להצטבר, עד שאנו יום אחד מוצאים את עצמנו תחת ההגדרה של עודף משקל או השמנת יתר.

סגנון חיים: הפופולאריות של המזון המהיר

אוכל מהיר נתפס כמאפיין פופולארי של סגנון חיים מערבי. באמצעות שיטות פרסום שונות, הצליחו חברות בינלאומיות להחדיר את מוצרי המזון המהיר והמשקאות כמעט לכל מקום בעולם. קוקה קולה משווקת “כטעם החיים”, מקדונלד “דרך החיים האמריקאית”. צריכת מזון מהיר מאפיינת חברות טכנולוגיות מערביות, שבהם לאדם הממוצע אין זמן לעמול במטבח שעות רבות, הוא צריך אוכל זול ומהר, מהצורך הזה נוצרו רשתות המזון שמספקות את הצרכים המודרניים של מעמד הביניים.

האם זהו כל הסיפור?

בעוד שלתעשיית המזון המהיר והמשקאות הממותקים יש תפקיד חשוב ביצירת ועידוד תופעת ההשמנה בקרב האוכלוסייה, הם אינם האחראים הבלעדיים לכך. תעשיית המזון מייצגות את הקלוריות המוגזמות שאנו מכניסים לגופנו, אבל מה עם אלו שאנו אמורים להוציא?

היעדר פעילות גופנית ראויה על בסיס קבוע תורמת להשמנה השיטתית לאורך השנים. יתרה מזאת, חוסר תזוזת והפעלת הגוף תחת מאמצים גופניים גורמת לדלדול מסת השריר. פעילות גופנית על קבועה ונכונה הינה אחת מהדרכים היעילות ביותר למניעת השמנה ולעלייה באיכות ותוחלת החיים.

מקורות