חגורה שחורה- מה זה אומר?

אחרי הכול, חגורה שחורה (דאן 1) באומנות לחימה זה בסך הכול בד כותנה בצבע שחור שחוגרים על המותניים, אז למה זה כל כך נחשב?

קצת היסטוריה:

שיטת הדירוג לפי חגורות הומצאה על ידי ג’יגורו קאנו בסוף המאה ה-20, קאנו היה בעצמו מאסטר בג’ו ג’יטסו יפני ומייסד הג’ודו. על מנת ליצור ממד להתקדמות המתאמנים וכדי לעורר בהם מוטיבציה הוא יצר את שיטת הדירוג. אולם שיטת דירוג אחידה הונהגה ברוב אומנויות לחימה רק בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה.

היום, נהוג ברוב אמנויות הלחימה המודרניות שיטת דירוג לפי חגורות, אולם היא שונה ממה שהציע קאנו, וקיימים הבדלים בין השיטות. שיטת הדירוג הנפוצה בקרב אומנויות לחימה רבות כגון קראטה, ג’ודו וג’ו ג’יטסו היא: חגורה לבנה, צהובה, כתומה, ירוקה, כחולה, חומה וחגורה שחורה. איגודים שונים מעניקים גם חגורות ביניים כגון, לבנה-סגולה, צהובה-כתומה וכדומה.

מה החגורה השחורה מסמלת?

חגורה שחורה יותר מכל מעידה על שנים ארוכות של אימונים, תרגול חוזר של טכניקות לחימה ומשמעת עצמית גבוהה ביותר. החגורה השחורה בכל אומנות לחימה נחשבת לחגורה הראשונה מבין החגורות הגבוהות, היא “תעודת הכשר” ליכולות גופניות ומקצועיות של אומנות לחימה שאינן נחלתם של רוב האנשים.

בהיבט הגופני, החגורה מסמלת יכולות גופניות גבוהות. לדוגמה, גמישות, מהירות וכוח. טכניקות הלחימה מכילות את כל מרכיבי הכושר הגופני, וכדי לבצע את טכניקת הלחימה ברמה טובה שתזכה את המתאמן בחגורה שחורה, נדרשים אימונים של שנים ושליטה מוחלטת בגוף. אפילו הטכניקה הבסיסית ביותר של בעיטה דורשת מהמתאמן יכולות גופניות שאנשים שאינם מתאמנים זמן רב אינם מסוגלים לבצע, כגון יציבות על הרגל אחת, זריזות, גמישות במפרק הירך ועוד.

בהיבט המקצועי, החגורה השחורה מעידה על כך שהמחזיק בה שולט ויודע לבצע את כל הטכניקות הבסיסיות הכלולות בסילבוס (החומר המקצועי- הטכניקה) של אומנות הלחימה. אומנויות הלחימה נבדלות בסילבוס שלהן, לכל אומנות לחימה והטכניקה המיוחדת המאפיינת אותה ותשומת הלב שהיא נותנת להיבט מסוים בלחימה. מבחני חגורה שחורה הינם אחידים, אשר כוללים טכניקה קבועה וידועה שאותה אמור הנבחן להפגין ברמה המקצועית הגבוהה ביותר. לדוגמה באיגוד הג’ו ג’יטסו בישראל (ג’ו ג’יטסו יפני) המבחן לחגורה שחורה נחשב למבחן הקשה ביותר, שבו הנבחן נדרש לעמוד בהצלחה ב-15 קרבות רצופים נגד יריבים שרובם גדולים וחזקים ממנו, לבצע למעלה מ-150 טכניקות נגד התקפות שונות כולל התקפות כלי נשק (סכין, מקל ואקדח) ולהתמצא בטכניקת הטלות ולחימת קרקע.

לסיכום, חגורה שחורה מעידה על יכולות גופניות ומקצועיות. כל מי שזכאי לחגור אותה על מותניו למעשה מתאמן כבר שנים רבות (רובם מגיל ילדות). אפשר לגשת למבחן לחגורה שחורה לאחר 6-9 שנים של אימונים, תלוי כמובן ביכולותיו ובהתמדתו של המתאמן, ורק לאחר שהוכיח למאמניו ולעצמו כי הוא ראו לחגורה היוקרתית. רק בעלי הנחישות, ההתמדה ואורח הרוח מצליחים להגיע למבחן לחגורה שחורה ולעבור אותו בהצלחה.

מה עושים אחר כך?

ממשיכים להתאמן (!)

חגורה שחורה היא דאן 1, הדרגה הראשונה בין החגורות הגבוהות והמהווה למעשה את “כרטיס הכניסה” לעולם של טכניקה מסובכת, קשה ומסוכנת. מחגורה שחורה דאן 1 ממשיכים להתאמן ולהעמיק את הידע בטכניקות קשות יותר, תמיד אפשר ללמוד טכניקה חדשה, לשפר ושכלל טכניקה “ישנה”. אחרי חגורה שחורה דאן 1 יש דאן 2, דאן 3 ואילך, עד דאן 10, שהיא הדרגה הגבוהה ביותר בעולם באומנויות לחימה. רק יחידי סגולה, אשר הקדישו את חייהם לאומנות הלחימה, יצרו שיטות לחימה חדשות וחידשו את התחום מקבלים דרגה זו, לדוגמה סוסאי אויאמה דאן 10, מייסד שיטת הקיוקושין בקראטה. רוב המאמנים הבכירים בעולם מגיעים עד דרגה דאן 8 או דאן 9.

סוסאי אויאמה אמר “מתאמן נחשב מתחיל אחרי אלף ימים של אימונים, מומחה נחשב אחרי עשרת אלפים ימים של תרגול”. אומנות לחימה בשונה מענפי ספורט אחרים אינה מתמקדת רק בהישגים ובתוצאות קצרות מועד אלא היא סגנון חיים אשר דורש התמדה ונחישות, תוך מאמץ מתמיד להגיע לשלמות.

החתירה למצוינות בכל תנועה ובכל תרגיל, שיפור עצמי, גופני ומנטאלי, גם לאחר שנים רבות של אימונים, היא מה שהופכת את אומנות לחימה לדרך חיים.