אייקידו (Aikido)

אייקידו הינה אמנות לחימה יפנית אשר פותחה על ידי מוריהיי אואשיבה בשנות ה-20 וה-60 של המאה ה-20. אייקידו מבוסס על שיטות לחימה יפניות שונות, בעיקר על הג’ו ג’יטסו היפני.
אייקידו אינה רק אמנות לחימה אלא היא דרך חיים ופילוסופיה חברתית שוחרת שלום. האמנות דוגלת בתנועה המתמזגת עם התוקפים, הסטת כוח התקיפה מבלי לגרום להתנגדות מצד התוקף. רוב הטכניקות באייקידו מסתיימות בהטלת היריב.

ברוב סגנונות האייקידו לא מתקיימות תחרויות וגם לא מתאמנים בקרבות שבהם יש מפסיד או מנצח, עיקר האימון מתמקד בתרגול הטכניקה ולא בבדיקת היעילות מול יריב בקרב. הפילוסופיה שוחרת השלום של האייקידו מתנגשת עם ההישגיות של הקרב ולכן לא נהוג לערוך קרבות.

הטכניקה באייקידו כוללת מכות ובעיטות, הטלות ובריחים שונים. כמו כן שימוש בכלי נשק מסורתיים כגון החרב היפנית. אולם השימוש באגרופים ובבעיטות נעשה בדרך כלל לצורך תרגול הטכניקה וביצוע של הטלה או בריח מצידו של המותקף. בניגוד לקראטה או אגרוף אין מכות ישירות מצד המותקף כחלק מבלימת היריב. התרגילים מבוססים על זרימה, התנועה ושימוש בכוחו של היריב, לכן שימוש באגרופים או בעיטות כחלק מהגנה אינו שכיח.

האימון מורכב בעיקר מתרגול הטכניקה עם בן הזוג, כאשר אחד מתקיף והשני מבצע את התרגיל.